גרסיאלה שפירו-גולדמן בג'רוזלם פוסט: להתחיל מחדש

בגיל 50 גרסיאלה שפירו-גולדמן החליטה להמציא את עצמה מחדש כגורו עסקי.  זה הסיפור המעצים שלה

שמי גרסיאלה שפירו-גולדמן, מנטורית להצלחה עסקית שיווקית, בעלת מרכז גרייס™ מנטורינג להצלחה.

נולדתי באורוגוואי שבדרום אמריקה למשפחה יהודית ציונית- ממקימי הקהילות היהודיות בארגנטינה ובאורוגוואי.
למדתי בבית ספר יהודי (Escuela Integral Hebreo Uruguaya), הייתי חברה בתנועות נוער מכבי צעירגרסיאלה בגרוזלם פוסט ובני עקיבא, למדתי משפטים במשך שנתיים עד שהממשל באורוגוואי החליט לסגור את האוניברסיטאות הגדולות כי ראו בהן מוקד השפעה לגרעין קומוניסטי. למדתי חנוך, שפות, תואר במידענות סיימתי בהצטיינות.
פעילה חברתית בקהילה היהודית ובמיוחד בועד החינוך הקהילתי .
ב- 1984 עליתי ארצה עם משפחתי, ישירות לעיר רחובות.
בארץ, ועדיין כעולה חדשה, המשכתי לתרום לקהילה. בין הפעילויות הרבות הקמתי את קבוצת אביב לנשים דרום אמריקאיות המתגוררות בעיר רחובות, לפי בקשת המחלקה הלטינו האמריקאית של ויצ'ו עולמית; הקמתי את הדאטה בייס של הקהילה יוצאת אורוגואי בישראל ועוד.
בתחילת חיי בישראל למדתי ספרדית, עבדתי במח' הדרכה של בנק מוביל ושנה לאחר שהשתקענו בארץ התקבלתי לחברת אורמת מערכות כמזכירת הסמנכ"ל. עבדתי בחברה 25 שנה בהנאה רבה והתקדמתי במדרגת תפקידים. התפקיד האחרון והממושך ביותר היה הקמה וניהול המחלקה לתקשורת שיווקית, פרסום ויחסי ציבור באורמת.
הרבה מאוד ניסיון, קשרים, מיומנויות וידע רכשתי במהלך שנים אלו, השתתפתי בהרבה מאוד קורסים, כגון ניהול כח אדם, שיווק, יחסי ציבור, פרסום, תכניות וטכנולוגיות רבות ועוד

בסביבות גיל 50 הרגשתי שהגיע הזמן להפוך דף. מה שמלאה אותי בתשוקה במשך מעל לשני עשורים כבר לא סיפק אותי יותר. רציתי עוד. רציתי אחרת. מתברר שמה שמכונה כטוב לעיני רבים הוא לא תמיד נכון עבורנו.
לא ידעתי מה בדיוק רציתי. לא היה לי ברור איזה לכיוון עתידי הכי נכון עבורי לפנות.
התחלתי מסע של חיפושים, לימודים וחקירה – פנימית וחיצונית. למדתי והשתלמתי אצל לואיז ל. היי, הכוהנת הגדולה והפכתי למורשית רשמית שלה בארץ. למדתי אימון במוסדות הכי יוקרתיים באותם הימים בארץ ובחו"ל וביום הולדתי ה- 53 הענקתי לעצמי מתנה: מכתב התפטרות.

כשבגיל 50 בחרתי לעשות שינוי קריירה הייתי צריכה קודם כל את התמיכה מהבית והסביבה הקרובה שלי. אחרי שהרווחתי משכורות גבוהות, נסעתי בנציגות החברה כמעט בכל העולם והייתי בתפקיד בכיר, לשנות מקצוע בגיל כזה, זה מאתגר.
הסביבה לא הבינה אותי בהתחלה והתנגדה לשינוי.
ככל שהזמן עבר וראתה הסביבה שאני רצינית בהחלטתי, חל שינוי והתחילה לתמוך בי.
אני זוכרת שהייתי נפגשת עם חברות קרובות ו/או יושבת לארוחה עם משפחתי, משתפת אותם בחששות ובפחדים והם , ליד החששות והפחדים שלהם, היו תומכים ואומרים לי "גרסיאלה, את תצליחי. אנחנו עומדים מאחורייך" זה לא ברור מעליו ועל זה אני מודה להם. כמובן, שהיו גם כאלו שפחות פרגנו ולא הבינו איך העזתי לעשות את הצעד הזה, אבל עם השנים למדתי לסנן את הסביבה שלי וגיבשתי לידי רק אנשים תומכים ומפרגנים. בדיעבד אני חושבת שזה היה מעשה נכון וגם הוכיח את עצמו כי היום אני כבר מאסטר בתחומי עם אלפי לקוחות מרוצים ועסק מצליח שמתפתח כל הזמן.

למרות שעובד מקבל ממני שכר, מבחינתי הוא חלק מצוות. יש 2 תכונות עיקריות שחשובות לי אצל עובדים והם: ראש גדול ויצירתיות. אני מאמינה שכל אדם אינטליגנטי יכול לעשות הכל עם מוטיבציה גבוהה ורצון להתקדם. אני מאמינה שהשכלה מעצימה ומעצבת את בני האדם, אך יחד עם זאת חשוב לי לציין שהיום לא חובה ללמוד באקדמיה כדי להתקדם ולהצליח.

היתרון החזק שלי הוא שיש לי יכולת לזהות את הייחודיות של כל לקוח. להרגיש ולראות את הנשמה של מי שעומד מולי ולדעת לזקק בעבורו את מה שמיוחד בו כדי לבנות עסק שמתאים לכישוריו, ייחודי ומשגשג. לא משנה באיזה גיל הוא, מה הוא עבר לפניכן או מה מינו. ברגע שאני מזהה את היתרון היחסי שיש למי שעומד מולי יש בי היכולת לנווט אותו למסלול אישי ועסקי מתאים עבורו וכך ללוות אותו עד הפסגה שהוא רוצה לעצמו (לעתים אפילו רחוק ממנה) באמצעות הכלים שפיתחתי בשיטת גרייס™.

חולשה שזיהיתי אצלי, זו האמפתיה והרגישות לכל אדם שלעתים מובילים אותי להזדהות יתרה. זה יכול להיות לקוח שנמצא בשלב מאתגר במסלול שלו ואני אתן לו את מלוא תשומת הלב גם אם זה לא הוגדר במסגרת הליווי. אני יודעת שזה אולי נשמע דבר מעולה אבל כאשר את בעלת עסק חשוב מאוד לתת ללקוח גבולות ברורים שרק יתרמו למערכת ההתקדמות שלו. בדיוק כמו שהורים מציבים גבולות לילדיהם ומקבלים הערכה יותר גבוה.
אמנם חולשה, אך השלמתי איתה. אני לא מוכנה לוותר עליה. הלוואי והיתה לידי דמות אמפתית ותומכת שכזו כשאני עצמי יצאתי לעצמאות. הייתי חוסכת הרבה מאוד פחדים, מחלות, טעויות, כסף וזמן יקר. הדרך שלי היתה יכולה להיות ברורה וחלקה יותר.

לאורך כל הדרך אני עוקבת אחרי דרכן של אופרה ווינפרי ועל מרתה סטיוארט. כולי הערכה כלפי שתי נשים אלו. השאיפה שלי להיות מודל דומה להן כאן בישראל.

הכי הכי אני אוהבת לגעת ולהשפיע באופן פרסונלי באנשים. לראות אותם עוברים תהליך בתקופה יחסית קצרה ומגיעים מנקודה א' לנקודה ב' ב- 180 מעלות. לצערי מכוון שיש רק 24 שעות ביממה ואני גם אמא, סבתא ורעייה אין לי את האפשרות לקבל כל אחד באופן פרסונלי. לשמחתי מצאתי פתרון הולם באמצעות מרכז "גרייס™" ואני מצליחה להשפיע על אלפי עסקים גם בהרצאות, כנסים, סדנאות וקורסים קבוצתיים. וכמו בכל מסלול בחיים יש גם דברים שאני פחות אוהבת להתעסק בהם וזה כל הניירת, הכספים ומה שבניהם. בתחומים אלה, כמו גם באחרים, אני נעזרת באנשי מקצוע מיומנים.

הצלחה בעיניי מה זה?
ה= הדרך
צ= צריכה
ל= להיות
ח= חוויה
ה= הוליסטית
הדרך צריכה להיות חוויה הוליסטית

אם משהו יגיד לך שכדי להצליח לאזן בין החיים האישיים, החברתיים והקריירה לא צריך לוותר על שום דבר בדרך אני אשמח לשבת איתו לקפה. כדי להגיע להיות מנטורית בינלאומית להצלחה עסקית-שיווקית. בעלת מרכז גרייס™-מנטורית להצלחה. בעלת חברת מחלקת שיווק, השאירו את זה לנו. מאסטר להתפתחות אישית ועסקית, פעילה בארגונים ולשכות למען עסקים קטנים, חברה בלשכת המאמנים וב- ICF עולמי. חברה (בדימוס) בוועד המנהל של ICF ישראל, הארגון הבינלאומי הגבוה לאימון – International Coach Federation
מחברת את רב המכר "מרעיון עסקי למותג רווחי", שהפך לספר עיון לבעלי עסקים רבים בישראל. הספר השני שלי, כיצד להפוך למותג מוביל יוצא לאור בעוד חודשים בלבד. מרצה מבוקשת. משתתפת בפאנלים עם מובילי המשק הישראלי. מופיעה בתכניות בטלוויזיה ובעלת טור בעיתונות. פעילה חברתית. יזמית עסקית. וויתרתי על חבורת הזמר איתה שרתי במשך כשני עשורים, ויתרתי על כמות החופשות שהייתי רגילה לקחת, על שעות שינה שהייתי שמחה להשלים וגם לפעמים על זמן האיכות שלי עם הבנות שלי או עם חברותיי. היום אחרי שהגעתי לאן שהגעתי אני ממשיכה לשאוף ולהתפתח אך במינון שקול יותר עם ניהול נכון של כל הדברים החשובים לי באמת. כאשר לנגד עניי עומד סדר עדיפות ברור.

הניסיון הראה לי שהדבר הראשון שנשים שפותחות בקריירה או עסק חדש עושות הוא לאפשר לרגשות והפחדים לנהל אותן
דבר שני הן מפחדות לטעות ולאכזב את הסביבה הביקורתית
והכי חשוב שיצא לי לפגוש אלפי נשים מוכשרות, משכילות, חכמות ומוצלחות שלא מאמינות מספיק בעצמן וביכולות שלהן.

בדרך כלל אני קמה כל בוקר בשעה 06:30. דבר ראשון אני נגשת אל בעלי בנשיקת בוקר טוב ומייד לאחר מכן אני מתיישבת במיטה למדיטציה.
מודה על כל מה שיש לי ומזה שנים חוזרת על אותה המנטרה: "אני מקבלת בברכה את כל ההזדמנויות שמגיעות אלי היום".
אוכלת ארוחת בוקר קלה עם בעלי. מתעמלת בפילטיס פעמיים בשבוע, יוצאת להליכה מהירה ברחובות יבנה, עירי, פעמיים בשבוע.
חוזרת הביתה, מתקלחת, ועוברת על עיתוני היום.
עושה סבב טלפונית לכל אחת משלושת בנותיי.
בימים רגילים אני מתחילה את יום העבודה בשעה 08:30. בשעה 14:30 כאשר מזכירתי מסיימת את עבודתה- אני מתיישבת לארוחת צהריים.
חוזרת לעבודה בשעה 16:00 עד השעה 18:30
בימים בהם מרצה או מעבירה קורסים, סיום יום העבודה שלי יכול להתארך.
אני משתדלת להיות בבית לארוחת ערב קלה עם בעלי, לשיחות על מה היה, חוויות ועוד
בימי שישי ושבת היום מתחיל בצעידה לאורך חוף הים. איני עובדת בימי שישי ושבת
אלה הם ימים שאני מקדישה לעצמי, למשפחתי ולחיי חברה.

 

אשמח לשמוע, מה דעתך?