התחיל בחולשה. חשבנו שהיא תחלוף…. סתם התקררות הנחנו.
זהו שלא
משם פנינו לרופאת המשפחה, המשכנו למומחים, לפנימאים, לבדיקות ועוד בדיקות, התייעצויות בארץ וגם בחו"ל. ושמענו הכל: מסרטן, שחפת, נאומוניה ועוד. שלא נדע !
אבל מה לנו כל זה?
פנינו גם לרפואה האלטרנטיבית. התנסינו בגישות שונות. הרבה ברכות ותפילות. שינינו הרכבי מזון והרגלי אכילה גם.

המכנה המשותף היחיד בין כל הרופאים, המטפלים והמומחים היה שאף אחד מהם לא ידע מה בדיוק התרחש בגופו של אישי היקר. בעלי. חברי האהוב מזה 40 שנה.
אבא שלי ז"ל היה אומר לי המקרה שכזה:  "זה מלמעלה, גרסיאליטה. בודקים אותנו עד כמה אנחנו חזקים. האמיני. פעלי ויהיה בסדר".

לא אתגעגע לתשע"ו. בכלל לא. משחררת אותה.
מלאה באופטימיות אני נפתחת אל תשע"ז – שנת ההעזה – מאמינה שהנגיף המיותר יעלם לו באותה הדרך בה הוא הופיע. אנחנו כבר בדרך….

בפרוס השנה החדשה, אני רוצה לאחל מעומק לבי לעצמנו וליקירנו, שנה טובה! שנה בה נהנה מבריאות איתנה. שנה בה נאפשר לעצמנו לחלום הרבה, להגשים עוד יותר ולהתפרע בעשייה. שנה בה נצחק עד בלי די, נעשה את הדברים שאנחנו הכי אוהבים ונהנה בחברה של אנשים מפרגנים.
שנה של אמונה.  שנה של הוקרה ב-״יש" (ויש לכולנו כל כך הרבה !). שנה מלאת אהבה !

שלך תמיד, בחיים ובעסקים

גרסיאלה